כרמל ברןמהר מאוד הגעתי למצב שבו היו לי 5,000 חברים בפייסבוק, וכל סטטוס שלי קיבל המון חשיפה, מאות לייקים ועשרות תגובות. עד שיום אחד קיבלתי טלפון מתיאטרון חיפה. הם ביקשו שאקדם אותם בפייסבוק. עד לאותו רגע לעשות נטוורקינג אונליין ולפרסם תוכן היה תחביב בלבד, אך ברגע אחד נפל לי האסימון של הפוטנציאל העסקי האדיר הטמון ברשת הזו.
אחרי תיאטרון חיפה, הגיעו עוד מספר בקשות. בעלי עסקים, רשתות, מתנ"סים, וכך מצאתי את עצמי פותח עסק עצמאי בשם "קליקה חיפה" המספק שירות של ניהול מדיה חברתית. הקמת וניהול עומדים, ניהול תוכן וניהול מדיה בעיקר. תבינו שהשנה היתה 2010 ובזמנו יחסית למעט בעלי עסקים היה בכלל עמוד עסקי, רובם אפילו לא ידע להבחין עדיין בין עמוד, לקבוצה לפרופיל אישי. בכל אופן, זו היתה תקופה של המון למידה והתנסויות. למדתי שיעורים חשובים בניהול עסק, ניהול ספקים, התנהלות מול לקוחות, תמחור, מודלים עסקיים ועוד ועוד.
אחרי תקופה של שנתיים, בה מצד אחד צברתי עשרות לקוחות וגדלתי בהיקף הפעילות, אך מצד שני לא ידעתי לתמחר את השירותים נכון, הגיעה קריסה פיזית ונפשית שלאחריה קיבלתי מספר החלטות חשובות. ראשית, הרגשתי שאני רוצה לצבור עוד ידע ונסיון בעבודה כשכיר בתפקידים שונים, וללמוד את התעשייה הזו מבפנים. שנית, עולם השיווק, הפרסום והדיגיטל היה נראה לי סופר לוהט ונוצץ מבחוץ, ורציתי להיות חלק ממנו. הרגשתי שהאקשן האמיתי בתעשיית הדיגיטל מתרחש במרכז הארץ, ואני נמצא באיזור שפוטנציאל ההתפתחות בו נמוך יחסית.
כך התחלתי להתעניין באפשרויות שקיימות במרכז הארץ, וכדי להתחיל להכיר אנשים מהתעשייה, התחלתי להגיע לכנסים מקצועיים בתחום. בכנסים הייתי מנצל את הזמן על מנת לעשות נטוורקינג עם אנשים שכבר עובדים בתעשייה, להרשים אותם ולבדוק אם במקרה מגייסים כרגע אצלהם במשרד, וכך בדיוק היה.
אחרי אחד הכנסים שהייתי בהם, קיבלתי זימון לראיון עבודה במשרד הפרסום ליאו ברנט, והתקבלתי לעבוד שם בתור מנהל פרויקט הסושיאל של סמסונג בישראל. סמסונג היו לקוח המשרד הגדול ביותר, ובעיקר בתקופתי שם, זה היה מרתק ללמוד ולהבין כיצד עובד ומתנהל משרד פרסום בינלאומי ענק מבפנים. זו היתה תקופה שבה למדתי עוד יותר על ההבדלים בין עולמות האונליין והאופליין, כאשר תמיד היה לי ברור עמוק בפנים שאופליין זה עולם פרסום שפחות מעניין אותי באופן אישי.
לאחר תקופה בליאו ברנט, ובעקבות כך שרציתי להתמקד בתחומי הדיגיטל, הגעתי למסקנה שאני צריך לעבור למקום שבו העולמות הדיגיטליים הם מרכז הפוקוס והעשייה, ואין מקום יותר טוב מאשר אחת מסוכנויות הדיגיטל המובילות בתעשייה. אחרי מיפוי קצר של הזדמנויות, התחלתי לעבוד בסוכנות "אקליפטוס" שהיתה אחת הסוכנויות הותיקות, המובילות והמוכרות ביותר, שהתמחו במתן מענה מקיף לצרכים הדיגיטליים של לקוחות, וזה כולל בעיקר: ניהול תוכן בערוצים השונים, ניהול מדיה וקמפיינים, קריאייטיב, ניהול פרוייקטים ועוד.
קיבלתי לניהולי חמישה לקוחות כאשר הלקוח הגדול והמוביל ביניהם היה רשת מלונות פתאל. התקופה באקליפטוס היתה בית ספר אמיתי ופרקטי להצעת הערך שיש לנותני שירות בתעשייה עבור המפרסמים בעולמות הדיגיטליים. האתגר המרכזי היה לספק ערך קריאייטיבי שוטף ללקוחות, בדגש על פעילויות סושיאל, קמפיינים שוטפים וחיבור לתוצאות עסקיות. מה שיפה בסוכנות כזו והערך העצום שטמון עבור העובדים הוא שלא רק שלמדתי והכרתי ככה לעומק את הפעילות של הלקוחות שלי, אלא גם את הפעילות של הלקוחות של הקולגות שלי למשרד, ובסוכנות גדולה מדובר על -25-30 לקוחות שאתה ממש מכיר לעומק ולומד המון בורטיקלים שונים ובפרק זמן יחסית קצר נחשף להמון פעילויות ואתגרים חדשים ומעניינים.
בתום תקופתי באקליפטוס, הרגשתי תחושת מיצוי קלה בתור נותן שירות בתעשייה, ורציתי (כמו כולם, איך לא?) לעבור מה שנקרא ל"צד לקוח" בשפת התעשייה. הכוונה היא בעצם "לחצות את הכביש" ולעבור לנהל את מערך הדיגיטל בתוך חברה כמנהל השיווק / הדיגיטל ולא בתוך משרד פרסום או סוכנות אשר כאמור מספקים את השירותים עבור הלקוחות שהם בעצם המפרסמים.
לאחר תקופה של חיפושים, הגעתי לחברת מידע כנסים. מידע כנסים היא בין חברות הכנסים הגדולות והמוכרות בישראל בתחומה, מה גם שיש להם מספר כנסים גדולים ומשמעותיים בתעשיית הדיגיטל שהם נכס צאן ברזל כמו למשל סדרת כנסי גו (GO Mobile, ECommerce, DIGIT) בהיותי אחד שכבר הקים מספר קהילות והפיק שלל מפגשים וגם אירועים גדולים, עולם התוכן היה מאוד מוכר לי והרגשתי לגמרי בבית.
